|
תנא
תַּנָּאים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות הזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2. הכינוי תנא (שפירושו למסור בעל פה, ללמוד או ללמד) מורה על חכם הנזכר במשנה או חי בתקופת המשנה. תקופת התנאים באה עם תקופת הזוגות, וקדמה לתקופת האמוראים.
נהוג לחלק את תקופת התנאים לחמישה דורות, ועל אלה מוסיפים עוד דור של “תנאים למחצה“, שחיו מיד אחרי חתימת המשנה. מספר התנאים הידוע הינו 120 בקירוב. התנאים חיו ופעלו בארץ ישראל במרכזים שונים. לאחר חורבן ירושלים עבר המרכז בראשות רבן יוחנן בן זכאי ליבנה. תלמידיו הקימו מרכזי לימוד תורה בלוד ובבני ברק.
תגובות
|
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |