|
פפירוס נש
פפירוס נאש הוא כינוי לארבעה מקטעי פפירוס שנתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש (Nash), ופורסמו לראשונה בשנת 1903. בפפירוס הכתוב בכתב עברי מרובע מהצורה של שלהי תקופת בית שני, מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות, כשלאחריו מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל. נוסח זה היה עד לגילוי מגילות מדבר יהודה ולוחיות ברכת כהנים לטקסט המקראי הקדום ביותר שהתגלה, ובעל משמעות רבה לחקר נוסח המקרא.
מקטעי הפפירוס נרכשו בשנת 1898 מסוחר מצרי מקומי על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש, והם נמסרו לספריית אוניברסיטת קיימברידג', שם הם מופקדים כיום (מס' 233). הם פורסמו לראשונה בשנת 1903 על ידי סטנלי א' קוק, שתיארך אותם למאה השנייה לספירה; אולם מחקרים שבאו לאחר מכן הקדימו את תיארוך הפפירוס למחצית השנייה של המאה השנייה לפנה“ס (150–100 לפנה“ס). באותם ימים היה זה גילויו של הטקסט המקראי הקדום ביותר שנמצא אי פעם, וחשיבותו לחקר נוסח המקרא הייתה עצומה. כחמישה עשורים לאחר מכן התגלו בחורבת קומראן שבמדבר יהודה כדי חרס עם מאות מגילות (לצד מספר מגילות שנמצאו באתרים נוספים באזור) שזמנם קדום לפפירוס נאש, המתוארכים למאה השנייה לפנה“ס, ואשר הזניקו את חקר נוסח המקרא מספר צעדים קדימה. הממצא הקדום ביותר שנמצא נכון להיום הינם לוחיות ברכת כהנים – שתי לוחיות כסף גלולות שנמצאו במערת קבורה בכתף הינום בירושלים, המתוארכות בקירוב לשנת 600 לפנה“ס.
תגובות
נצפים עכשיו טראנקילו ברנטה, יבשת אירופה, י"ב בטבת, חניכותו של דודי קרביץ, יולי תמיר, יואב יצחק, חסידי, יוגבה, יום סיירות, טרקאן |
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
