|
פאן ערביות
פאן-ערביות היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון. המונח קשור קשר הדוק ללאומיות הערבית. באופן מסורתי, הפאן ערביות אימצה זהות חילונית, סוציאליסטית, ואנטי מערבית.
הרעיון נוסח לראשונה בספרו של נג'יב עזורי משנת 1905, “התעוררות הלאומיות הערבית“ (בצרפתית: “Le réveil de la nation arabe“). הפאן-ערביות הוצגה לראשונה כאידאולוגיה פוליטית עצמאית על ידי חוסיין בן עלי, שריף מכה, אשר ביקש עצמאות מהאימפריה העות'מאנית בדמות מדינה ערבית אחידה, “ערב“, שתשתרע על כל חצי האי ערב, בנוסף לשטחים בהן שוכנות היום עיראק, סוריה ,ירדן, ישראל, לבנון והרשות הפלסטינית. ההתכתבות בין חוסיין לנציב הבריטי במצרים הנרי מקמהון, שהתנהלה בשנים 1915-1916, שנודעה כ“מכתבי חוסיין-מקמהון“, הביאה לסיכום בין בריטניה והערבים לפיו בתמורה למרד מוצלח של הערבים בשלטון העות'מאני תתמוך בריטניה בתביעות לעצמאות ערבית. ואולם ב-1916 קבע הסכם סייקס-פיקו בין בריטניה וצרפת כי אזורי המפתח במזרח התיכון יחולקו בין המעצמות האירופיות ולא יימסרו לשלטון עצמי ערבי; כשהאימפריה העות'מאנית קרסה ב-1918 סירבה בריטניה לעמוד בהתחייבותה לערבים ושימשה, כמו צרפת, פטרונית של מדינות החסות החדשות שקמו במזרח התיכון לאחר מלחמת העולם הראשונה. “ערב“ (מאוחר יותר, ממלכת ערב הסעודית), נוסדה בדרום המדברי, שנתפס אז כדל ערך ביחס לאזור הסהר הפורה. בנוסף, בריטניה הסתמכה על הצהרת בלפור משנת 1917 בבואה לנהל את ארץ ישראל כמנדט בריטי החל מ-1920. כתוצאה מכך, ניצניו הערכיים של הפאן־ערביות לא פרחו, ותחת זאת נפתחה תקופה של שליטה אנגלו-צרפתית בעולם הערבי.
תגובות
נצפים עכשיו מלון קמינץ, מירי בן ארי, מוסיאון, מחנה ריכוז זקסנהאוזן, מישל רו, מיאנמר במשחקים האולימפיים, מי מריבה, מומבאי, מילר, מנה (תקשורת מחשבים) |
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
חדשות
