|
מיסה בסי מינור (באך)
המיסה בסי מינור, מיצירותיו הגדולות של יוהאן סבסטיאן באך (Mass in B minor) (מס' 232 ברשימת יצירות באך), הולחנה לטקסט הלטיני של המיסה. חלקים מן המיסה נכתבו כבר בשנת 1724, אך היצירה הושלמה וחוברה לצורתה הנוכחית בשנת 1749, ממש לפני מות המלחין בשנת 1750.
באך לא נתן כותרת ליצירה זו. תחת זאת, ניתן לארבעת חלקי המיסה הלטינית דף כותרת משלהם - קיריה, גלוריה, סימבולום ניקנום (הידוע גם בשם קרדו) וסנקטוס, הוזאנה בנדיקטוס ואגנוס דאי, ואלה נצררו פשוט בחבילה אחת. למעשה, החלקים השונים דורשים מספרים שונים וסידורי מבצעים שונים, ומכאן עולה ההנחה שבאך לא ציפה שהיצירה תבוצע בשלמותה. מאידך, החלקים בכתב היד ממוספרים מ-1 עד 4, וחתימת הסיום הרגילה של באך על כתבי היד שלו (S.D.G. – Soli Deo Gloria – לאל בלבד התהילה) נמצאת רק בסוף ה“דונה נוביס פאצם“. המיסה מציגה חוויה מוזיקלית שלמה ומאוחדת. מפאת אורכה - קרוב לשעתיים - לא בוצעה מעולם כחלק מן הליטורגיה הכנסייתית. הביצוע הראשון התקיים ככל הנראה לאחר מות באך, כשבנו, קרל פיליפ עמנואל באך ביצע את פרק ה“גלוריה“ (אבל לא את כל המיסה) בברלין. ביצועים של המיסה בסי מינור בשלומותה לא עלו על הבימה עד המאה ה-19, והראשון בהם היה בשנת 1859.
תגובות
נצפים עכשיו גביע אפריקה לאומות 1970, גפן, גלעד צוקרמן, גרשון שפט, גבע (פירושונים), ברנהרד קוסמן, גורם שעתוק, ג'נה ג'מסון, ג'ורג' מוסטקי, ג'ון דנוור |
![]() |
| אי-מייל: | |
| שם: | |