|
ישראל אורבך
ישראל אור-בך (6 בנובמבר 1943 - 23 בנובמבר 2010) היה פרופסור אמריטוס במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ופרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי בהרצליה.ישראל אור-בך נולד בכפר אלמטיפר שבקירגיזסטן, ליד העיר אוש, בן להורים יוצאי פולין שבזמן פלישת הגרמנים לפולין, במלחמת העולם השנייה, חצו את גבול פולין-אוקראינה, הגיעו לקירגיסטן וניצלו. לאחר המלחמה שבו לפולין, משם למחנה מעבר בגרמניה וב-1948 עלו לישראל. בארץ גרו כעשר שנים בבית דגן, שם למד אורבך שש שנים עד כיתה ו', אחר כך עבר ללמוד בבית ספר סיני בראשון לציון ובתיכון צייטלין בתל אביב, בצבא שירת בנח“ל. בשנים 1968-1964 למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ובשנים 1972-1969 למד לדוקטורט בפסיכולוגיה קלינית בישיבה יוניברסיטי בניו יורק, בשנים 1973-1972 התמחה בפסיכולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה ע“ש אלברט איינשטיין השייך לישיבה יוניברסיטי. נושא עבודת הדוקטור שלו היה: “ויסות תוקפנות בין אנשים עקב החשש מהתגמול (נקמה) על הפגיעה התוקפנית“ והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור אלוין אטקינס. בשנים 1974-1973 עבד אורבך כפסיכולוג בכלא האי רייקר בעיר ניו יורק ובבית החולים סנט. מארי בפסאיק שבניו ג'רזי.
ב-1974 שב אור-בך לישראל והתנדב עד שנת 1978 כפסיכולוג בבית ספר לילדים עם קשיים רגשיים בעיר לוד. אור-בך לימד מ-1974 במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ב-1994 מונה לפרופסור מן המניין, עמד בראש המגמה הקלינית ובראש המחלקה לפסיכולוגיה. לימד במחלקה לפסיכולוגיה ובבית הספר לרפואה והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא שהה בשבתונים ושימש כפרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בבית ספר לרפואה אלברט איינשטיין בעיר ניו יורק ובמכון טוקיו לפסיכיאטריה. החל משנת 2009 שימש אורבך כפרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי בהרצליה. בשנת 2009 פרש לגמלאות מבר-אילן וב-4 במרץ 2010 העניקה לו האוניברסיטה את התואר “פרופסור אמריטוס“[1].
    תגובות
|
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
חדשות
