|
ים החולה
אגם החולה (נודע גם בשם ים סומכי, ים סובכי או מי מרום) היה אגם מים מתוקים בדרום עמק החולה, שהיווה חלק ממערכת נהר הירדן ויובש בשנות ה-50 של המאה ה-20. האגם השתרע על שטח של כ-14 קמ“ר, ומצפון לו השתרעו ביצות בשטח של כ-30 קמ“ר, ושטחים נוספים שהוצפו בעונת החורף והרחיבו את שטחי הביצות.
אגם החולה נוצר בשקע שהוא חלק מהשבר הסורי-אפריקני. בסוף תקופת הפליוקן ותחילת הפליסטוקן (לפני כמיליון שנים), היה במקום אגם שהיה מקושר בחלק מהתקופה לאגמים נוספים מדרום לו, באזור הכנרת של ימינו. בתקופה שחונה יחסית, לפני כ-450,000 שנים, ירד מפלס מי האגם והתפתחה בו ביצה. מצב זה השתנה בעקבות התפרצויות געשיות לפני כ-300,000 שנים. פרצי הלבה מילאו את האזור שמדרום לעמק החולה ויצרו מחסום בזלת בינו לבין הכנרת, ששיאו בגובה כ-600 מ' מעל מפלס הכנרת. בעקבות זאת החל השקע להתמלא מחדש במים, ונוצר אגם רחב ידיים, שבשיאו השתרע ככל הנראה עד לקו הגובה 200 מטרים מעל פני הים, ועומקו הגיע לכ-150 מטרים[1]. בשלב מסוים החל להיווצר פתח צר במחסום הבזלת, סמוך לגשר בנות יעקב של ימינו, ונוצר ערוץ הירדן שדרכו התנקזו מי האגם וזרמו לעבר הכנרת. במרוצת השנים הצטמצם האגם בשל העמקת מוצא הירדן דרומה, הפחתת הגשמים בתקופות מסוימות ומילוי בסחף נהרות. השטח המישורי שמצפון לאגם הפך בהדרגה לביצה, כשחלקים ממנו התייבשו בקיץ והוצפו בחורף. לפני כ-3,000 שנים התייצב מפלס האגם בגובה שבין 67 ל-69 מ' מעל פני הים, ועומקו פחת למטרים בודדים, כפי שהיה עד לייבושו במאה העשרים.
    תגובות
|
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
חדשות
