|
ח'ליפה
יעקב יצחק נימירובר (Iacob Niemirower), (1 במרץ 1872 - 18 בנובמבר 1939) היה תאולוג, פילוסוף והיסטוריון יהודי רומני יליד גליציה (אוקראינה, אז באוסטרו-הונגריה), כיהן בין השנים 1921 - 1939 כרב הראשי (הרב הכולל) הראשון של יהדות רומניה. היה חבר בסנאט הרומני מ-1927 עד מותו. הרב ד“ר נימירובר היה לוחם ללא חת באנטישמיות, הנהיג את יהדות רומניה בדרך המודרניזציה של חיי הקהילה, דגל ביהדות תרבותית ובפתיחות לתרבות רומניה ושאר העמים, תמך בהתלהבות בציונות, הגן בקול אמיץ על זכויות המיעוט היהודי[1].
נימירובר היה ציוני נלהב, שימש כחבר נשיאות הקונגרס הציוני השלישי ולאחר מותו של הרצל, הספיד אותו בבית הכנסת בנוכחות חברי הקונגרס[2].נימירובר נולד בלבוב, גליציה, ביום א באייר תרל“ב כילד יחיד למשפחתו של הסוחר הדתי נחום הכהן נימירובר (נמירובר) ולאם ממשפחת מרגושס (Margosches) . הוא למד בתלמוד תורה בהדרכתו של המלמד חיים מהיישוב סקולי ובהשגחת הרב יצחק אהרן אטינגר (Isaak Aron Ettinger) מעיר הולדתו. מאוחר יותר עבר עם משפחתו ליאשי שברומניה. מוריו שם היו סבו מצד אביו, הרב שמואל מרדכי נימירובר ,הרב מנדל באראש והרב יעקב טאובס (טויבש)[3]. כבר בילדותו נהג לקרוא וללמוד ממורה נבוכים. בגיל בר מצווה למד את האלפבית הלטיני והחל לקבל שיעורים גם בלימודי חולין.
תגובות
|
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
חדשות
