|
ועדת חקירה פרלמנטרית
ועדת חקירה פרלמנטרית במדינת ישראל היא ועדת חקירה המוקמת על ידי הכנסת על מנת לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.הסמכות למינוי ועדת חקירה פרלמנטרית נקבעה לראשונה בחוק יסוד: הכנסת, שנחקק בשנת 1958. סעיף 22 לחוק קובע:בטרם נחקק החוק התמנו שתי ועדות חקירה על ידי הכנסת. האחת חקרה את ענייני “השוק השחור“ בשנת 1950, והשנייה את היחס לעצורי המחתרת בג'למה (ובראשה עמדה חברת הכנסת חנה למדן), בשנת 1951.לאחר חקיקת החוק החל שימוש גובר בכלי זה, ולאחר שבין הכנסת הראשונה לכנסת האחת עשרה לא הוקמו כלל ועדות חקירה פרלמנטריות, ולאחר שחלפו שלושים שנה מיום חקיקת חוק יסוד: הכנסת, עד שהוקמה ועדת החקירה הראשונה על פיו, ראתה הכנסת ה-15 את הקמתן של תשע ועדות חקירה, והכנסת ה-16 את הקמתן של חמש ועדות חקירה.
ואלו ועדות החקירה הפרלמנטריות שהוקמו במדינת ישראל:רוב ועדות החקירה המוזכרות להלן הינן ועדות אד הוק והן סיימו מכבר את תפקידן, בדרך כלל תוך הגשת דו“ח על תוצאות החקירה לכנסת.לפי סעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת, “סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת“. הכנסת הסירה בתקנונה את הליכי מינויה של ועדת חקירה פרלמנטרית, אך לא קבעה מהן סמכויותיה, וניסיונות להסדיר את הסמכויות בחקיקה לא צלחו. משכך, הפרשנות המקובלת היא שסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית הן כשל ועדה מוועדות הכנסת. פירושו של דבר שבסמכותה לזמן רק עובדי מדינה, חברות ממשלתיות, תאגידים שהוקמו בחוק, רשויות מקומיות ומועצות דתיות. עובדים שזומנו כאמור חייבים להתייצב בפניה ולמסור לה את המידע שברשותם, אך השר הממונה או ראש הגוף הרלוונטי רשאי להופיע בוועדה במקום מי שזומן. זאת, בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, שבסמכותה לזמן גם גורמים פרטיים ואף להוציא צווי הבאה כדי לכפות את הגעתם, ושראשי הגופים הציבוריים אינם רשאים להופיע בפניה במקום עובדיהם. בנוסף, בשונה מוועדת חקירה ממלכתית, ועדת חקירה פרלמנטרית אינה רשאית להוציא צווי חיפוש, והסנקציות נגד מי שאינו מציית לוועדה הן במישור המשמעתי ולא במישור הפלילי.
    תגובות
|
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
חדשות
