|
דליקת יער
שריפת יער, ובניסוח כללי יותר שריפת ענק בשטח פתוח (באנגלית: Wildfire), היא שריפה המתרחשת ביער או בשטח פתוח אחר.שריפות אלה מאכלות יערות, בתי מגורים (הן אלו המרוחקים ממקום יישוב והן אלו הבנויים בגבול היישוב והיער) ושדות חקלאיים. הסיבות הנפוצות לשריפות אלה הן ברק, רשלנות של האדם, הצתה מכוונת, התפרצות הר געש וזרם פירוקלסטי הנוצר מהרי געש. הסכנה להתקיימותן מושפעת מגורמים נוספים כגון גלי חום גבוה, בצורות ושינויים אקלימיים מחזוריים כגון אל ניניו. שרפת יערות, בטווח הרחוק, תורמת להתחדשות היער ולחיזוקו.
התפיסה הראשונית במדיניות ניהול הקרקעות של ארצות הברית הייתה שכל שריפות היער הן רעות, בהיותן איום על פארקים ויערות. האש נתפסה ככוח הרסני, וחלקה במערכת האקולוגית לא היה מובן. כתוצאה מכך, עד לשנות ה-70, כאשר התפתחה הבנה טובה יותר של השריפה, כל השריפות כובו. מדיניות זו גרמה להצטברות באזורים מיוערים מתים וגוססים, שמאוחר יותר סיפקו דלק לשריפות קשות יותר, ובחלק מהמקרים לכאלה שלא ניתן היה לשלוט בהן. תוצאה נוספת הייתה הצטברות של עצים וצמחים שמתו או נרקבו, שאילולא כן היו עולים באש. כיום הסברה היא כי מינים רבים של צמחים קטנים ועשבים נזקקים הן לשטח הגידול המתפנה בשריפה והן לתוצרי השריפה להזנת הקרקע[1]. על כן, תוכנית בקרת השריפות של הפארק הלאומי גליישר שבמדינת מונטנה שבארצות הברית גורסת כי שריפות הנגרמות כתוצאה מפעילות אנושית יכובו כבעבר, אך במקרה של שריפה טבעית תהייה האש נתונה לבקרה וכיבויה יהיה תלוי בגודל האיום על בטיחות האדם והתשתיות. גם בפארק הלאומי ילוסטון המדיניות היא לכבות את כל השריפות הנגרמות על ידי האדם ולהעריך את היתרונות והחסרונות של השריפות הטבעיות ביחס למערכת האקולוגית של הפארק. אמצעי הכיבוי מופעלים אם הוחלט כי האש מהווה סכנה מיידית לאדם או למבנים, או שהיא עשויה לצאת מכלל שליטה[2].
תגובות
נצפים עכשיו תיאטרון פלייבק, תחנת הכח רידינג, תשישות כרונית, תימא, תלמיד חכם, תמד, תריסיתיים, תעלת הוולגה דון, תת בסיס, תולע בן פואה |
 lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
