|
דוד מלעלוב
רבי דוד בידרמן (ה'תק“ה, 1745[1] - ז' בשבט ה'תקע“ג, 1813) היה האדמו“ר המייסד של החצר החסידית לעלוב.נולד לרב שלמה צבי ולאשתו רבקה, וגדל במשפחה שהתנגדה לחסידות, אך בצעירותו נמשך לחסידות חרף התנגדותו של אביו.הרב בידרמן אימץ התנהגויות אישיות ייחודיות בעולם החסידות, ונחשב לדמות עממית. נהג להתבודד. התפרסם כמי שהדגיש את ערך אהבת ישראל. הפולקלור החסידי מספר כי לאחר נישואיו החזיק בבעלותו חנות קטנה לממכר מלח, שהייתה פתוחה מדי יום לשעה קלה, שהספיקה לו למחייתו, ולאחר מכן היה סוגרה, מחשש שמא יפגע בפרנסת מתחריו[2]. כן נודע בחמלתו על בעלי חיים, ומסופר שבעת היריד היה הולך להשקות את הסוסים הצמאים שבעליהם היו עסוקים בשוק. מסופר כי אמר פעם לעגלון שהכה את סוסו כי לאחר מיתתו הסוס יתבע אותו לדין בבית דין של מעלה: “האם לא תבוש לעמוד בדין עם סוס?!“.
ידוע כמי שקירב את רבי יעקב יצחק מפשיסחה לתנועת החסידות, ובהמשך אף השתדך איתו, כשבנו רבי משה נעשה לחתנו של רבי יעקב יצחק. אחד מתלמידיו הידועים היה הרופא שהפך לרבי - ד“ר חיים דוד ברנהרד מפיוטרקוב שרבי דוד החזירו בתשובה ולימים הפך לאדמו“ר. בין תלמידיו נודעו גם רבי יצחק מווארקא, רבי ישעיה מפשדבורז' ורבי חנוך מוורשה בעל יסוד אמונה.
תגובות
|
![]() |
| אי-מייל: | |
| שם: | |