|
×ªï¿½ï¿½× ×¡ï¿½ �ר��
ערך זה דן בפונולוגיה הסטנדרטית של השפה הרומנית (הקרויה גם “דאקו-רומנית“) ובשינויים הפונטיים שעברה שפה זו בתהליך התפתחותה מהשפה הלטינית.בתוך קבוצת השפות הרומאניות מערכת הפונמות בשפה הרומנית מתקרבת הכי הרבה לזו של השפה האיטלקית. הפונמות של השפה הרומנית כוללות שבע תנועות (vocală,plenison) ועשרים עיצורים (consoană, consonantă). התנועות קיימות גם בשאר השפות הרומאניות פרט לתנועות המרכזיות /ɨ/ המסומנת באותיות î או â,ו/ə/ (CAPI) המסומנת באות ă והמשותפת עם הפורטוגזית.
ארבע חצי-תנועות (semivocală,semison) ([e̯], [j], [o̯] ו [w]) מרכיבות יחד עם תנועות מלאות שונים מספר רב של דיפתונגים וטריפתונגים. פונמות נוספות עשויות להופיע במילים שאולות צביון מיוחד מהווה בשפה הרומנית וריאנט של חצי התנועה i (או “התנועה i הלא הברתית“) המסומנת באלפבית הפונטי [j] והנשמעת בקושי או כמו לחש והמופיעה כאות i בסוף המלים. (למשל בשם עיר הבירה București). היא דומה, למשל, להגה “j“ במילה ההונגרית “kapj“. צביון אחר הוא בהיגוי העיצור [h] שהיגויו נעלם בהרבה שפות רומאניות (כן קיימת למשל בספרדית, שם מופיע דווקא כאלופון אחר בהיגוי האות j) הנהגה בכמה צורות, הדומות למשל להיגוי [h] באנגלית או בהונגרית. כמו כן בשפה הרומנית מופיעים הדיפתונגים יוצאי הדופן /e̯a/ /o̯a/
תגובות
נצפים עכשיו בטחון ישראל - מונחים, בן ציון שהם, בוריס רוזינג, בני מחצית, בעלי תוספות, בית סוהר חרמון, אשור בניפל, בית"ר תל אביב, באס, בליטת כף היד |
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |