|
ש. שרברק
האלפבית הלטיני התפתח במאה ה-7 לפנה“ס מהאלפבית האטרוסקי ממנו שאל 21 אותיות. מקורו של האלפבית האטרוסקי הוא באלפבית היווני. תחילה ייצגה האות C את הצליל G וכמו כן את הצליל K, אך מאוחר יותר הוכנסה האות G לשימוש כפיתוח של האות C על ידי הוספת קו אופקי בקצה האות. אות זאת החליפה את מקומה בסדר האלף-בית של Z שצלילה עבר לאות R וכך יצאה מהשימוש, אך משנכבשה יוון על ידי הרומאים הוחזרה Z לשימוש כשאילה מהאלפבית היווני יחד עם האות Y על מנת לכתוב מלים יווניות. עם הזמן נוספו לאלפבית הלטיני עוד אותיות רבות.
האלפבית הלטיני ששימש את הלטינית בתקופת האימפריה הרומית כלל 23 אותיות: A, B, C, D, E, F, G, H, I, K, L, M, N, O, P, Q, R, S, T, V, X, Y, Zבימינו האלפבית הלטיני מגוון מאוד, שכן כל שפה הוסיפה עליו סימנים על מנת להתאימו למבנה השפה. אף שיש דמיון באופן הגיית האותיות בשפות השונות, אין זהות בכך, ולעתים ההבדלים ניכרים. השם הספרדי Jorge, למשל, נהגה “חורחה“, ואילו בגרמנית היה מבוטא כ“יורגֶה“, ובצרפתית “ז'וֹרְז' “, בהבדל ניכר מכפי שדובר אנגלית היה הוגה אותיות אלה.
    תגובות
נצפים עכשיו ירקות ללא חרקים, יוסי הראל, ימשושיים, כריך, ינה, יורובסקט 2001, ישראל אחת (יצחק יצחקי), יונתן יהודה שלמה פישר, יתמל, כנסיית אלכסנדר נבסקי |
lunch box
צופים עכשיו
|
| אי-מייל: | |
| שם: | |
עוד נושאים
תמונות
מדיה 
חדשות
