לא מסובך מדי להבין כיצד נכנסו הסופגניות למסורת היהודית בתור המאכל הרשמי של חג החנוכה ונעשו לנכס צאן ברזל עבור יהודים בכל רחבי העולם. בדיוק כמו מאכלים אחרים שהדת היהודית מצווה עלינו לאכול במועדים שונים גם סופגניות נעשו לפריט חובה שלא ניתן לעבור את החג בלעדיו.

אבל בעוד שמאכלים אחרים קיבלו ביטוי מובהק במקורות הרי שהסופגניות אינן מופיעות ולו פעם אחת בתנ"ך או בכתובים האחרים של העם היהודי ואם כך, השאלה שחייבת להשאל היא מדוע בחרנו דווקא בסופגניות להיות למאכל הרשמי של חג החנוכה.

 נס חג החנוכה או אחד מאותם סיפורים שעליהם נבנה האתוס היהודי בכלל והציוני בפרט – מעטים נגד רבים ומנצחים בכל זאת בזכות השגחה עליונה ומעורבות אלוקית. באותם ימים שלטה בארץ ישראל האימפריה היוונית ההלנית. מדובר באימפריה ששלטה בכל אזור "הסהר הפורה" החל ממדינות הבלקן בצפון, דרך ארם נהרים (עירק של ימנו) צובא ואדום (סוריה) וארץ בני צור (לבנון) כשגם ארץ ישראל הייתה חלק מהאימפריה. בני ישראל, כמו יהודים טובים היו עם די כנוע עד שהיוונים לקחו צעד אחד יותר מדיי והחליטו להכניס "צלם להיכל" ולחלל את בית המקדש.

 כאשר הם עשו זאת פרץ המרד הגדול שבו הצליחו היהודים, מעטים מול רבים, להביס את הצבא העצום של המלך אנטייוכוס ולטהר את בית המקדש מהכובשים האכזריים. אחרי טיהור המקדש נוצרה בעיה חדשה. על פי המסורת היהודית מנורת שבעת הקנים שהייתה בבית המקדש הייתה חייבת לבעור באופן נצחי. היא בערה על ידי מנגנון מיוחד של שריפת שמן זית טהור וכך הפיצה אור יקרות במקדש. אולם אחרי האירועים הקשים שהתחולל בבית המקדש לא נותר כמעט שמן שישמש להבעיר את האש במנורה.

ואז קרה הנס הגדול, אותו נס שבגללו חוגגים את חג החנוכה במשך שמונה ימים עד עצם היום הזה.

כד השמן הקטן שהיה אמור להספיק לבערה של יום אחד לכל היותר בער במשך שמונה ימים רצופים עד שהצליחו להפיק שמן חדש למנורת התמיד.

 בגלל שהנס קשור לשמן נהוג לאכול בחנוכה מאכלים מטוגנים ומלאים בשמן והנדמה שאין כמו סופגניות על מנת להזכיר לנו שהנס קשור לשמן, אם עושים  סופגניות  "לפי הספר", בשמן עמוק, אנו נזכרים בכך בכל ביס וביס… 

אין ספק שגם הבית המעוצב ביותר לא יהיה שלם בלי כלי בית מתאימים. כלי הבית הם למעשה האקססוריז שנועדו להפוך עיצוב מוקפד לעיצוב מושלם. בדיוק כמו שחליפה מהודרת לא תהיה שלמה בלי עניבה, חפתים ושעון יוקרתי ומי שבחרה ללבוש שמלה תצטרך לצרף להופעתה עקבי סטיליסטו ותיק "אובר סייז" תואם, בית מעוצב לא יראה מושלם אם לא נפזר בו מספר כלי בית בגדלים שונים. הן המגמות האחרונות בתחום ואילו כלי בית תצטרכו לפזר בין החדרים השונים על מנת להשיג את המראה ה"קטלוגי" המהוקצע? כל התשובות בכתבה הבאה:

 כלי בית מקרמיקה

הקרמיקה נוחה מאוד לשימוש וניתן, אם מעט ידע וכף גדושה בכשרון, ליצור ממנה כלי בית מדהימים, זוהי גם הסיבה שמאז ומתמיד שימשה הקרמיקה להכנת כלי בית וארמונות בכל רחבי העולם היו גדושים בכלי בית שונים מקרמיקה. גם כיום, בעקבות טרנד "החזרה אל הטבע" אנשים נוטים לבחור בכלי בית מקרמיקה להשלמת המראה הטבעי והכפרי של ביתם. השוק מוצף באלפי עיצובים וחובבי הסגנון יוכלו להשלים את כל משאלות ליבם. ניתן למצוא בשוק כלי בית בעיצוב מוקפד וסמי תעשיתי שנעשים באמצעות מכונה מיוחדת שנקראת "ריחיים" (אבן ריחיים שמסתובבת במהירות כך שהחימר שנמצע עליה מתעצב בצורה מעוגלת על פי נגיעות ידו של האומן) או כלים שנעשו באמצעות יד אוהבת והיופי שלהם הוא שהם אינם מושלמים. ניתן למצוא כלי בית בגווני אדמה או בגוונים עזים של צבע, עם גלזורה או בלעדיה – בקיצור יש כלי לכל טעם.

 כלי בית מזכוכית

אם הקרמיקה מתאימה לסגנון הכפרי הרי שכלי בית מזכוכית הם ההפך המוחלט. כלי בית מזכוכית משתלבים נפלא בבתים בעיצוב מינימלסיטי וכחלק מהתפיסה השולטת בגזרה עיצובית זו, כלי הבית אינם מסיטים את הפוקוס מהחלל אלא משלימים אותו בנגיעות רכות. כלי בית מזכוכית לעולם יהיו "נחבאים אל הכלים" וישאירו את מרכז הבמה לשאר האלמנטים העיצוביים שבחלל.

 כלי בית מעץ

טרנד עיצוב הבית שהגיע מאפריקה חדר להרבה מאוד בתים בישראל במהלך שנות התשעים ודמה שהוא כאן על מנת להשאר.

עד לפני כמה שנים לחם אחיד היה נחשב למוצר בסיסי – המוצר הזול ביותר בעגלת הקניות שלנו, וכנראה שגם המשביע ביותר. אולם תרבות השפע והעליה החדה ברמת החיים הפכה את הלחם האחיד שעליו גדלנו ל"חיה נדירה" בסופר מרקטים ובמרכולים. מדפי הלחם ברשתות השיווק ובמאפיות ארוכים היום יותר מתמיד ומגכילים מגוון רחב של לחמים ומאפים מכל קצוות תבל. בכל טעם אפשרי ובכל צורה אפשרית. על כמה מסוגי הלחם הפופולארים ביותר בישראל, בכתבה הבאה:

הבאגט הצרפתי
חידה קלה, מה זה קשה מבחוץ, רך מאוד מבפנים ומפיץ ריח שלא ניתן לעמוד בפניו?
הבאגט כמובן… לחם צרפתי זה נכנס לחיינו בשלהי שנות התשעים וכבש את ציבור הזללנים הישראלי במהירות רבה. הסקסאפיל הצרפתי והטעם העדין כמו גם התאמתו המושלמת לגבינות קשות ולנקניקים גרמו לבגאט להיות מאפה מועדף על החייך הישראלי.

חלה לשבת
כחלק מהמסורת היהודית, כמעט כל בית בישראל קונה חלה, לפחות אחת, בכל שבת.
צורתן של החלות ניתנה להם על מנת לאפשר את בציעתן ללא סכין, כפי שהמחמירים ששבני העדה החרדית דורשים לעשות והטעם המתוק מסייע להם להתבדל מהלחמם של ששת ימי המעשה. כך או אחרת, מדובר במעדן. עם סלטים, עם רוטב של דג חריף או אפילו לבד – החלה היא הטעם הרשמי של שבת בישראל.

לחם "פנסי"
הסנונית הראשונה לגל מאפיות הבוטיק הופיעה בהרצליה פיתוח בתחיל העשור הקודם ומאז, גם בשל ההמצלחה הגדולה, מלאה הארץ במאפיות בוטיק שמציעות לחם איכותי ומיוחד במחירים גבוהים במיוחד. כמעט כל רעיון שעולה לכם בדמיון תורגם ללחם מיוחד.
זה מתחיל בבצק, בצק שמרים, בצק שיפון, בצק מתובל או בצק עם בירה, ממשיך בתוספות מיוחדות כמו עגבניות מיובשות עם שמן זית, אגוזים, דגנים וצימקים ומסתיים במגוון אדיר של ציפויים כמו פרג, קצח, גרעיני חמניה ואפילו גבינת פרמזן מגורדת.
זה יקר, משמין ולא באמת משביע – אבל שמריחים לחם איכותי, אף אחד לא מסוגל לעמוד בפיתוי. זה פשוט הלחם הכי טעים שיש.

לחם אחיד
אחרי הכל, אני עדיין חושב שלחם אחיד, כזה שאפשר להשיג היום רק אם באים למכולת ממש מוקדם בבוקר, הוא מעדן. במיוחד עם שכבה עבה של ממרח שוקולד.

מקדם אתרים טוב שווה ללקוחותיו את משקלו בזהב. בעולם המידע, כאשר מרבית העסקאות מתחילות באמצעות שאילתא תמימה במנוע חיפוש זה או אחר, היכולת לבלוט מעל המתחרים היא קריטית לעתיד העסק, כל עסק. מקדם אתרים טוב צריך לבצע מספר פעולות על בסיס יום יומי, שבוע או חודשי על מנת לגרום ללקוחותיו "לצוף" מעל שאר המתחרים ולהצדיק את התשלום שהוא גובה. כיצד פועל מקדם אתרים טוב? חלק קטן מהסודות בכתבה הבאה…

פעילות קידום אתרים שנעשות על בסיס חודשי
יש מספר פעולות שחשוב מאוד לעשות אותם אולם אין צורך לעשות אותם יותר מפעם בחודש. מקדם אתרים שרוצה להעניק תמורה הוגנת ללקוחותיו חייב לייצר עבורם מפת אתר מקודדת אחת לחודש ולשלוח את המפה לגוגל דרך ממשק מנהלי האתרים. בדרך זו, מוודא מקדם האתרים שכל דפי התוכן שבעלי האתר עמלו עליהם כה רבות אכן יופיעו באינדקס של מנוע החיפוש. כמו כן, אחת לחודש חייב כל מקדם אתרים שעובד עם אתר דינאמי, כלומר אתר שמתעדכן חדשות לבקרים, לעבור על התכנים באתר ולעשות להם אופטימיזציה על פי האלוגריתם של מנוע החיפוש ומילות המפתח הרלוונטיות לקידום. בדרך זו מבטיח מקדם האתרים שהתוכן החדש שנכנס לאתר ינוצל במלואו לצורך קידום האתר במנועי החיפוש.

פעילות קידום אתרים שמתבצעת אחת לשבוע
מקדם אתרים שדואג ללקוחותיו חייב לוודא שלפחות אחת לשבוע מופץ מאמר תוכן איכותי הנושא קישור ישיר לאתרים של לקוחותיו, כמובן שמקדם אתרים שפועל בתחום תחרותי יצטרך להפיץ הרבה יותר תכנים אם ברצונו להצליח. כמו כן, בעידן שבו גם ענקית החיפוש מושפעת מהמדיה החברתית, מומלץ מאוד לוודא שהאתר זוכה לפחות אחת לשבוע לאזכור ברשת חברתית זו או אחרת, רצוי רשת שמאפשרת להוציא קישור עוגן טקסטואלי אל האתר.

פעילות יום יומית
על מנת שאתר יתקדם בתחום תחרותי מקדם האתרים שלו חייב לדאוג בכל יום שיכנסו לרשת האינטרנט קישורים חדשים שמובילים אל האתר. לא תמיד זה חייב להיות קישור איכותי אבל במקרים רבים גם קישור תמים מפורום או בלוג יוכל לעשות את העבודה.

כמובן שכל מקדם אתרים צריך לעשות עוד מספר פעולות על מנת להצדיק את השכר שהוא גובה, אבל זהו הבסיס של הבסיס ובלי זה קשה מאוד לקדם אתר בתחום תחרותי.

בניית בריכות נוי אינה מסתכמת באלמנטים הטכניים של משאבות ופילטרים. הבט חשוב נוסף שיש לתת עלי את הדעת הוא המאפיין הביולוגי שלהן. בריכות נוי יאכלסו לרוב לא מעט צמחים, דגים ואף בקטריות וטפילים. מאמר זה יעסוק בהיבטים ביולוגיים של אחזקת בריכת נוי.

1. תכנון צמחייה – נימפיאות למיניהן הן אכן מלכות הבריכה אולם טעות נפוצה היא לשתול אותן בלבד. יש מגוון גדול של צמחי מים וגדה ומחמצנים שיש לשלב אותם בעת הקמת בריכות נוי. זאת לא רק בשל השפעתם על איכות המים, אלא גם בגלל יופיים שיקנה לכם בריכות נוי עם מראה טבעי ומגוון בפריחות שונות לאורך השנה. לצורך כך תבנו תאי שתילה שבהם עומק 10-20 ס"מ או מדף להניח עציצים. ככלל ככל שהעציץ גדול יותר כך יהיה הצמח ופרחיו גדולים יותר.
לבריכות נוי המאכלסות דגי קוי יש להכין הפרדה (מעין איים –או בעזרת סלעים או בעזרת רשתות) על מנת לחצוץ ביניהם ובין הצמחייה אותה הם אוהבים לאכול להנאתם.

2. תוספים בקטריאלים -אחרי שהבריכה מוכנה, פועלת ושתולה בצמחים יש להוסיף בקטריות למים חדשים להאצה של התהליך הבקטריאלי בבריכה החדשה.

3. איכלוס דגים חשוב שהכמות סוג וגודל הדגים יהיה בהתאם לתכנון. עומס דגים גדול ופתאומי יגרום לקריסה במערכת –יכול לבוא לידי ביטוי בעכירות המים ,ריבוי אצות ועד תמותת דגים מעודף חנקות.את הדגים נכניס אל הבריכה לאחר כמה ימים עד שבוע לאחר שהפעלנו את המערכת. כדאי להתחיל בכמות מינורית ,לתת למערכת להתייצב ואז להוסיף. לא לפוצץ את הבריכה בדגים . כמות גדולה של דגים יכולה להצריך רענוני מים (החלפה של 10-20% ממי הבריכה ) . במידה ואתם חובבי דגי קוי ממליצים לכם לרכוש ציוד שמתאים לבריכת נוי המתעתדת להכיל דגי קוי ולציין בפני המוכר לא רק את גודל הבריכה אלא על איכלוס הדגים הצפוי. כמה יחידות ומה גודלם.
,אז תעזרו בסבלנות.

ועכשיו נותר לשבת על שפת הבריכה ולהרגע….
בהצלחה.