האקלים בארץ מוגדר כאקלים ים תיכוני. משמעות הדבר היא שמזג האוויר בישראל בקיץ הוא חם ולח, אך ללא גשם והחורפים קלים ולא קרים מדי. כמויות הגשם המשמעותיות יורדות בצפון ובמרכז ואילו בדרום המדינה כמעט שלא יורד גשם. זוהי ההגדרה הרשמית, אך בפועל כולנו חווים את השינויים הדרמטיים שיכולים להתרחש בתחזית שבועית ואפילו בתחזית יומית. השינויים המהירים שקורים במזג האוויר אפילו גרמו לכך שפינת התחזית היומית בטלוויזיה היא נושא לשיחה וויכוחים והימורים רבים לגבי היכולת האמיתית של החזאים לחזות באופן מדויק מה יהיה מזג האוויר במהלך השבוע או היממה הבאה.

 מזג האוויר בעולם כולו משתנה בקצב מהיר מהצפוי עקב ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הנובעים מכך. בשנים האחרונות, מנסים התומכים בחקיקה נגד פליטות גזי החממה הרעילים לנקוט בדרך שונה על מנת לשכנע את המחוקקים לחוקק חוקים נוקשים בנושא. הטיעון שמועלה כיום הוא שההתחממות הגלובלית עלולה להוביל לאי-יציבות במזרח התיכון ולסיכון של ביטחון ישראל. לדברי מומחים, השינויים במזג האוויר, כגון הירידה בכמות הגשמים, התייבשות מקורות מים ותופעות אקלימיות קיצוניות כגון שיטפונות והצפות, עלולים לגרום להתגברות המתחים בין ישראל לשכנותיה במזרח התיכון, שגם כך שרויות במצב תמידי של  מתח פוליטי וצבאי.

 לפי הנתונים המעודכנים, העלייה בטמפרטורות תקשה על מציאת מקורות מים, שיהיו כבר בשלב התייבשות עקב הירידה בכמויות הגשמים. המחסור במים ישפיע, כמובן, על האוכלוסייה המתגוררת במדינה, אך גם על היחסים עם השכנות הערביות. קשיים באספקת מים לירדן לפי הסכמי עבר, הגעה להסדרי מים עם הפלסטינים הן רק דוגמאות בודדות להשפעות השליליות של ההתחממות הגלובלית. בהמשך ישיר לכך, מחסור במים ובמזון עלול לגרום למהומות בקרב אזרחי ירדן וברשות הפלסטינית ואף סיכוי להתפתחות משבר הומניטרי. אכן, תחזית עגומה.

עציצים מתנות לט"ו בשבט, מתנות ירוקות לחג האילנות
המסורת של מתן עציצים מתנות לט"ו בשבט הולכת ומשתרשת.
עציצים מתנות לט"ו בשבט עם צמחים עמידים וחזקים קלים לטיפול והחזקה, שורדים כמזכרת זמן רב.
עציצים מתנה לבית ולמשרד, עציצים מתנה לקידום עסקך, עציצים מתנה לעובדים, עציצים מתנות לאירועים.

ט"ו בשבט חג לאילנות הוא החג שמסמל יותר מכל את הקשר שלנו לטבע ולסביבה ובעיקר לצמחים. תנו מתנה שתחזק את הקשר בין האדם לצומח, תיתן לנו המבוגרים ואחת כמה וכמה לילדים, הזדמנות להנאה מחדוות היצירה בגידול הצמחים. מתנה שתורמת להגברת הקשר שלנו עם הצמחים והטבע ומגדילה את מעגל חובבי הצמחים לבית ולגינה. כיום בעידן המחשב והטלוויזיה בעולם הווירטואלי, הצמח הוא חידוש מרענן קשר מצוין שלנו לטבע ולסביבה. זה הזמן המתאים לרכוש מתנות עציצים לט"ובשבט.

ניתן עציצים למתנות  עציצים בעלי משמעות כמו צמח הבריאות הסנסיווריה, אשר מטהר את האוויר ושומר על בריאותינו ואיכות החיים סביבנו, צמח מצוין לבית ולמשרד קל לטיפול ושורד שנים רבות.

ניתן למתג את העציצים, השקעה קטנה בעציץ מעוצב ממותג ונקבל תוצאה פרסומית מרבית לאורך תקופה ארוכה.

אשמח לייעץ ולהדריך את המעוניינים בכל הקשור בגידול הצמחים בכדי שיוכלו לגדל בהנאה ואהבה את צמחים.

ייעוץ הדרכה ושירות מכל הלב

ישראל רף
עוסק מעל 50 שנה במחקר פיתוח וגידול צמחים מיוחדים חסכוניים במים.
בונסאי עץ האהבה, בונסאי עץ הכסף, בונסאי עץ האושר, עץ המזל, צמח הבריאות, אלוורה, סוקולנטים וקקטוסים.

מייסד קבוצת רף משתלות
ייצור ושיווק סיטונאי של צמחיה חסכונית במים מתמחים במיוחד בעציצים מעוצבים למתנות

ב-21 בנובמבר 2005, הודיע ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, על פרישתו מהליכוד ועל הקמת מפלגת "קדימה". ישבנו דרוכים מול הטלוויזיה והרגשנו, בדם המפעם בעורקינו, שהנה, הנה זה קורה. קמה לה מפלגה צעירה, רעננה, מלאת ביטחון ושמחת חיים, שסוף סוף תעמיד את הפוליטיקה הישראלית במקומה. תנועה שחבריה צמאים לשינוי וחדורי מוטיבציה, שכוונותיה כנות ורעיונותיה גדולים מהחיים.

חשנו כי יום זה הוא יום מכריע לעתיד המדינה. כחמישה עשר אלף איש התפקדנו בתקופה זו לתנועת קדימה. חמישה עשר אלף איש ואישה, מכל קשת האוכלוסייה היוו את הבסיס המייסד של התנועה. היינו, כולנו כאחד, אזרחים שאכפת להם -  עובדים, משכילים, אנשי משפחה ומעל הכל, מלאי תקווה.

ימים עברו, ועם הזמן חלומנו הלך ואיבד מקסמו. תוך כדי פעילותנו בתנועה, ובתקופת הבחירות שנערכו בה, נחשפנו לתופעות לא ראויות וראינו איך חלום המפלגה המבטיחה מתחיל להיסדק.. החל מהתככים והפלגנות דרך עסקי הקומבינה, מיפקדי הארגזים, בריחת קדימאים איכותיים וכלה במה שחוזות עינינו כיום – הפלגנות חוגגת ומפלגת האופוזיציה מגומגמת…

חלקיכם בטח יגיד עלינו – שוב האנשים הללו שאוהבים להשתמש בביטויים "פוליטיקה נקייה", "פוליטיקה אחרת". מאוד אופנתי להיות היום "פוליטיקה אחרת". אבל אנחנו יודעים, שכל דבר שמשתמשים בו מעבר למידה, מאבד את משמעותו. לכן אנחנו, אזרחי המדינה, מראשוני המתפקדים למפלגה, מבקשים דבר אחד פשוט: שהעם ינהל את הפוליטיקה – ולא שה"פוליטיקה", על כל המשתמע מכך, תנהל את העם.

מדיניות – למדינה.  לא ההיפך.

חברים יקרים
מאסנו בשיטה הזאת. בואו נוקיע את התופעות הללו מתוכינו, בואו נטה יד ושכם ונעשה את מה שצריך כדי להבטיח, שמפלגת קדימה תחזור להיות במקום הראוי לה, מפלגת השלטון!
אנחנו החלטנו לקחת את המושכות לידיים ולעשות מעשה. הקמנו את אתר האינטרנט הזה עבורנו, עבורכם ועבור כל אלו שאכפת להם מעתיד המדינה. שאכפת להם באמת.

אז מה אנחנו רוצים?

להתאחד כולנו, אלו שמאמינים, אלו  שרוצים לפעול אך לא יודעים מאיפה להתחיל, אלו שרוצים להיפגש ולהתייעץ, לתמוך ולהיתמך.
להוות גוף חזק ויציב, שייתן משקל-נגד אל מול כל אותן קבוצות, שמובלות אל הקלפי, ובוחרות על פי הסכם ידוע מראש ולא על פי המיית ליבן.
למצוא בין הקבוצות האלו את האנשים שבכל זאת רוצים להשפיע; האנשים האמיתיים, הכנים – ולצרף אותם לשורותינו.
לפעול כגוף גדול המפעיל לחץ בריא על אותם מועמדים שיוכיחו את עצמם – ולגרום להם שיקיימו את הבטחותיהם אל מתפקדי התנועה.
להשפיע באופן משמעותי על זהות הרשימה לכנסת, מתוקף היותנו גוף דעתני ומבין, ולא גוף המונע על ידי שיקולים זרים וקרים.
להוות עבורכם בית בו ניתן לדון בנושאים משותפים, לקרוא חומרים אמיתיים ובעיקר לפעול יחד למען מטרה משותפת.
לדווח בשקיפות טוטאלית, ללא נטייה למועמד זה או אחר, על כל מה שקורה בכנסת. לגרום להם שם להבין, שכדי להיות ראויים לקול שלנו – עליהם להיות קודם כל ראויים.
להוביל מהלכים אסטרטגיים, שבסופם תתפוס מפלגת קדימה את מקומה הראוי בקדמת הבמה הפוליטית כמפלגה מחוזקת וראויה לאמון העם.
איכפת לנו, לכן אנחנו כאן.

הצוות המכין

ראש הצוות: פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל

חברי הצוות:
יוסי אדלשטיין, ראש אגף זרים, רשות ההגירה
שרון גמבשו, סגן הממונה על אגף התקציבים, משרד האוצר
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
קרן טרנר, רכזת פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
פרופ' ערן ישיב, אוניברסיטת תל אביב; בנק ישראל
יהודה (יוד'קה) שגב, מנכ"ל התאחדות התעשיינים

עוזר מחקר: אור נוריאל, המכון הישראלי לדמוקרטיה; בנק ישראל

תקציר המלצות הצוות

מסמך זה מציג את ההשפעות הכלכליות–חברתיות של העסקת עובדים לא ישראלים זמניים על התעסוקה, על השכר ועל העוני של ישראלים. כן מתאר המסמך את המצב הנוכחי בישראל, מבחינת העסקת לא ישראלים, משווה אותו למצב במדינות מפותחות נבחרות ומעלה המלצות וכיווני חשיבה למדיניות בתחומים שעדיין אינם מטופלים במלואם.

השכר ורמת החיים במדינות המתפתחות נמוכים משמעותית מאלו שבמדינות המפותחות; לפיכך המדינות המפותחות מושכות את תושבי המדינות המתפתחות לחיפוש עבודה בהן, ולו ארעית. שכר המינימום במדינות המפותחות גבוה בהרבה מהשכר המקובל לעובדים בענפים רבים (בינוי, חקלאות וסיעוד) בארצות המוצא של המהגרים. ההיצע הגדול של עובדים אלו בארצות המוצא מאפשר לברור עובדים שכישוריהם עולים על אלה של העובדים המקומיים הלא מיומנים.

הגדלת ההיצע של עובדים בעלי מיומנויות נמוכות ששכר הסף (reservation wage)  שלהם נמוך במיוחד יוצרת לחץ מידי להורדת השכר לעובדים דומים וכן לעובדים בעלי מיומנויות נמוכות יותר. יכולתם העדיפה של המהגרים והיעדר הגישה שלהם לשירותי רווחה דוחפת עובדים מקומיים, בצורה רוחבית ובענפים הדומים, לתעסוקה בעבודות בשכר נמוך וכן אל מערכת הרווחה המקומית המוציאה את חלקם משוק העבודה. כפועל יוצא מתרחבים ממדי העוני והאי–שוויון בהכנסות של התושבים המקומיים.

שוק העבודה הישראלי מתאפיין זה זמן רב בשיעורי תעסוקה נמוכים של פרטים חסרי מיומנויות מקצועיות ובשכר נמוך של עובדים לא משכילים. כתוצאה מכך, ובגלל גורמים נוספים, כהעסקה המונית של עובדים לא ישראלים, ממדי העוני והאי–שוויון בהכנסות בישראל הם גבוהים יותר מבכל מדינות OECD.

העסקת עובדים פלסטינים בישראל החלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים (1967). במחצית הראשונה של שנות התשעים, בעקבות אירועים ביטחוניים, הוחל במקומם בהעסקה נרחבת של עובדים זרים. כיום מועסקים בישראל כ–77 אלף עובדים זרים בעלי היתרים (חוקיים) וכ–125 אלף עובדים זרים ללא היתרים (לא חוקיים), ויש עוד עובדים זרים רבים המעוניינים לעבוד בישראל. מספר ההיתרים לעובדים פלסטינים בתחומי הקו הירוק עומד על 28,600, ולפי אומדני הלמ"ס מועסקים עוד כ–25 אלף פלסטינים ללא היתר. העסקת עובדים לא ישראלים בהיתר נפוצה בעיקרה בענפי החקלאות, הבינוי והסיעוד.

ממדי ההעסקה של לא ישראלים בשוק העבודה הישראלי גבוהים בהשוואה בין–לאומית. השוואות בין–לאומיות הן בעייתיות עקב הגדרות שונות של עובדים זרים, אולם כאשר מתמקדים בעובדים לא מקומיים זמניים בלבד, נמצא שהשיעור אצלנו כפול מהמקובל בעולם המערבי, ואף יותר מכך אם משווים רק עובדים לא משכילים-בלי בגרויות (להרחבה ראו דוח אקשטיין 2008). העסקת עובדים זרים בהיקף גדול אינה תומכת ביתרונה היחסי של מדינת ישראל – ידע וחדשנות. היא מובילה לייצור עתיר עבודה זולה, שבו התפוקה לעובד נמוכה, וכך תורמת להישרדותם של מקצועות וענפים שלולא העסקת עובדים לא ישראלים הם לא היו יכולים להתקיים במשק הישראלי. כיוון שהנפגעים העיקריים מהעסקת לא ישראלים הם בעלי מיומנויות נמוכות והנהנים העיקריים הם המעסיקים ועובדים מיומנים המשתייכים לשכבות החזקות, העסקת עובדים לא ישראלים מרחיבה את הפערים בהתחלקות ההכנסות במשק.

להעסקת עובדים לא ישראלים בהיקף כה נרחב יש גם השלכות ארוכות טווח על החברה. תהליך זה מעורר סוגיות חברתיות, מוסריות ומשפטיות בתחום ההגירה, אשר משפיעות על גיבוש המדיניות כלפי עובדים זרים. לכך משמעות ייחודית במדינה שבה ההגירה של מי שאינו יהודי או בעל זיקה מידית לתושב מקומי אינה מותרת על פי חוק.

ממשלת ישראל מתמודדת עם מציאות ההשלכות הכלכליות והחברתיות של העסקת עובדים לא ישראלים בצורה אינטנסיבית מאז תחילת העשור לפחות. התמודדות זו כוללת שינויים רבים במספר ההיתרים; שינויים בשיטות ההעסקה, במיסוי ובאגרות לעובדים; הקמת משטרת הגירה (2003); והקמת רשות הגירה ואוכלוסין (2009). המדיניות בתחום העסקתם ושהייתם של עובדים לא ישראלים לוקה בחסר בעיקר בתחומים האלה:

1. מניעת הפגיעה בשכר ובתעסוקה של ישראלים בעלי מיומנויות דומות לאלה של עובדים לא ישראלים זמניים המקבלים היתר תעסוקה.
2. אכיפה של הסדרי העסקה וחיים נאותים לבעלי היתרי עבודה זמניים.
3. מניעת העסקה וכניסה של עובדים לא ישראלים ללא היתר עבודה.

כיום פועלות מספר ועדות העוסקות בנושא העובדים הזרים על כל היבטיו: סוגיית ילדי העובדים מטופלת בוועדה בין–משרדית, בראשות יוסי אדלשטיין מרשות ההגירה; ועדה בין–משרדית, בראשות משרד האוצר, עוסקת בהסדרת העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד; ועדת אקשטיין מטפלת בנושא העובדים הפלסטינים; ועדת שרים בראשות שר המשפטים עוסקת בנושא חוק ההגירה למדינת ישראל, על שלל היבטיו.

במאי 2009 נחתם הסכם בין הממשלה לחקלאים שהושתת על מסקנות והמלצות ועדת אקשטיין בנושא העובדים הזרים בחקלאות. ועדות אלו פעלו ופועלות על רקע דוח ועדת אקשטיין לתעסוקה (2008). במסמך שלהלן ינוסחו ההמלצות ודפוסי החשיבה. מטרתו: לשמש בסיס רעיוני ולספק דרכי פתרון לבעיות שעסקה בהן כל אחת מן הוועדות.

תמונת המצב של העסקת עובדים לא ישראלים על פי ענפים:

• בינוי. בשנים האחרונות פחת מאוד מספר ההיתרים לעובדים זרים בענף הבינוי. על פי החלטות הממשלה מספרם יֵרד לאפס בשנת 2012 (כיום מספר ההיתרים הוא 8,000, וביולי השנה הוא יֵרד ל–5,000). ישנם כ–25 אלף היתרים לפלסטינים, נכון לשנת 2009, ובמסגרת הוועדה לבחינת תעסוקת פלסטינים נידון גם היקף תעסוקת עובדים לא ישראלים בענף. נראה שיש בענף העסקה ללא היתר בהיקפים גדולים ביותר.
• חקלאות. ביום 12.05.2009  נחתם הסכם בין הממשלה לחקלאים להפחתת מספר ההיתרים לעובדים מ–26 אלף כיום ל–18,500 בשנת 2015 תוך סבסוד מיכון וטכנולוגיה חקלאית וכן סבסוד חלקי של עובדים ישראלים בענף. על פי הבנות ההסכם, בימים אלה יוצא לדרך פיילוט עובדים זרים עונתיים. אין כנראה העסקה ללא היתר בהיקפים גדולים בענף החקלאות.
• סיעוד. בהתאם לנתוני מת"ש, נכון לפברואר 2010 יש למעלה מ–44 אלף עובדים זרים בענף, ומספר הזכאים להיתר גדולה אף יותר – למעלה מ–100 אלף זכאים בתום שנת 2008. שיטת ההעסקה אינה מטילה שום רף עליון על הכמות; זו נקבעת לפי מספר הפרטים המקבלים זכות לעובד סיעוד. על עובדי הסיעוד מוטלות מגבלות רבות, כגון האיסור להקים בישראל משפחה וללדת ילדים. הנושא נמצא כיום בטיפול ברשות צוות בין–משרדי אשר מטרתו להסדיר את הנושא בהתאם למקובל במדינות המפותחות. העסקה ללא היתר קיימת כנראה בהיקפים לא גדולים, אך מענף זה רבים עוברים לתעסוקה לא חוקית במשק בית, בטיפול בילדים ועוד.
• שירותי אירוח ואוכל, תעשייה ושירותים עסקיים אחרים. ישנם היתרים במספרים קטנים. יש כנראה העסקה ללא היתר בהיקפים גדולים בענפי המלונאות, המסעדות ושירותי הניקיון, במיוחד באמצעות חברות לכוח אדם.
• עובדים לא ישראלים ללא היתר (לא חוקיים). היום שוהים בישראל ללא היתר כ–125 אלף עובדים זרים ועוד כ–25 אלף פלסטינים. נוסף על אלה ישנם כ–24 אלף איש שהסתננו לישראל ממדינות אפריקה דרך גבול מצרים. רובם המכריע נמצאים בישראל במעמד של מבקשי מקלט או שוהים לא חוקיים. מספר קטן מתוכם מוגדר פליטים. הם מועסקים בעיקר בענפי השירותים והמלונאות. בהחלטת ממשלה בינואר 2010 הוגברו הקנסות והאכיפה על מעסיקי עובדים לא ישראלים ללא היתר או שלא בהתאם להיתר שברשותם. כמו כן ניתנו הנחיות לתיאום נתונים בין רשות ההגירה והאוכלוסין לרשות המסים כדי למנוע ניכוי מס למעסיקי עובדים ללא היתר.

על רקע המצב הזה מצאנו לנכון לנסח המלצות בתחומים שבהם נדרשים, להערכתנו, תיקונים או הערכה מחודשת. כיוון שחלקם כבר נמצאים בטיפול הממשלה ובוועדות, החלטנו לחלק את המלצותינו לפי נושאי הטיפול של הוועדות.

במקרים מסוימים, נפגעי תאונות דרכים זכאים לתגמולים נוספים מלבד תשלום פיצויים מחברת הביטוח. כאשר זהו העניין, חשוב לפנות אל עורך דין תאונות דרכי, על מנת לקבל זכויות נוספות שנובעות ממצב הנפגע, כגון אחוזי נכון, פיצויים על אובדן כושר עבודה, ביטוח מנהלים ועוד.

כמו כן, בחלק מן המקרים עורך דין תאונות דרכים יכול לעזור לכם לקבל פיצויים מהביטוח הלאומי, כאשר תאונת הדרכים נחשבת גם לתאונת עבודה. התייעצות עם עורך דין תאונות דרכים תעזור לכם להבין את התמונה המשפטית הכוללת של מצבכם, ובהתאם לכך לקבל גם את כל הזכויות שמגיעות לכם.

החוק בישראל מגדיר כי אדם זכאי לפיצויים ללא קשר לאשמתו בגרימת התאונה. לכן, ייעוץ של עורך דין תאונות דרכים יעזור לכם לנהוג באופן שמתאים למצבכם, ולפנות אל הגורמים המתאימים לאירוע הספציפי שבו הייתם מעורבים.

חשוב לדעת, כי החוק מגדיר שתאונות דרכים הן רק תאונות שהתרחשו מול רכבים מנועיים, כגון: מכוניות, אופנועים, אוטובוסים, רכבת, משאיות, גררים ונגררים ועוד. במקרה של פגיעה מאופניים, מדרגות נעות, כסא גלגלים או מעלית, אין טעם לפנות אל עורך דין תאונות דרכים , מפני שהם לא מוגדרים תחת תחום עיסוקו.

]]> http://www.articlezone.co.il/%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%9d-%d7%aa%d7%92%d7%9e%d7%95/feed/ 0