את תופעת הרפלוקס ניתן לתאר, כמצב שבו, תוכן הקיבה של האדם הסובל מרפלוקס, "מנסה" לצאת החוצה, בין אם מדובר בלצאת לצינור האוכל, לושט, ובמקרים מסוימים אף להגיע לחלל הפה.  רפלוקס הוא הסימפטום הנפוץ ביותר והעיקרי של תופעה המכונה, רפלוקס קיבתי וישטי, או באנגלית, Gastro Esophageal Reflux Disease, או בקיצור GERD.

הגורמים הנפוצים ביותר לתופעת רפלוקס הינם צריכה של מזונות עשירים בחומציות, או שכיבה ישר לאחר סיום הארוחה. תופעות רפלוקס שנגרמות עקב הגורמים שצוינו לעיל, חולפים מעצמם לאחר זמן מה. תופעות של הופעת סימפטומים של רפלוקס לאורך זמן ממושך יותר מעידים על מחלה ביולוגית כלשהי, והתופעה הנפוצה לרפלוקס מתמשך, הינה בעיה בסוגר הושט התחתונה, שתפקידו למנוע מאכול לעלות מהקיבה חזרה אל הושט.

תסמינים נוספים, אשר נפוצים במבוגרים, הם צרבת וקשיי בליעה. צרבת היא תחושת צריבה בחזה או מאחורי עצם החזה, ולעיתים אף מאופיינת בכאבים בחלל הושט. הרגשת הצריבה יכולה לעלות מהוושט עד לגרון ואף להגיע לחלל הפה. קושי בליעה מאופיין בקושי בהעברת נוזלים ו\או מוצקים  דרך הפה אל הוושט.

תסמינים פחות נפוצים של רפלוקס את מבוגרים  הם כאבים בחזה, הרגשה של בחילות חוזרות, הפרשה מוגברת של רוק ושל ריר. כאבים בחזה נגרמים עקב מעבר של חומצות מהקיבה בוושט. מעבר זה של חומצות יכול לגרום לכאב באזור החזה וסבל רב. הבחילה אותה עשויים להרגיש, היא חוזר נוחות באזור הבטן, וגורמת להפעלת רפלקס ההקאה, כלומר מרגישים כאילו עומדים להקיא. הפרשת הרוק והריר נועדה על מנת למנוע את הצריבה של אותן חומצות.

ילדים ותינוקות סובלים גם הם מרפלוקס. למעשה, רפלוקס אצל תינוקות נפוץ הרבה יותר מאשר במבוגרים. ילדים ותינוקות אשר סובלים מרפלוקס, מפתחים תסמינים מגוונים. קושי בבליעה, לעיתים עד כדי כאב בבליעה. גיהוקים היא תסמין נפוץ נוסף אשר קיים בילדים ותינוקות אשר סובלים מרפלוקס. הסיבה שילדים ותינוקות סובלים מרפלוקס יותר מאשר מבוגרים, היא שהסוגר אשר ממוקם בסוף הוושט ודואג לכך שאוכל לא יעלה מהקיבה לוושט, אינו מפותח מספיק במקרים רבים אצל תינוקות, כך שאוכל חוזר החופשיות יחסית אל הוושט מהקיבה. הסכנה של רפלוקס אצל תינוקות, היא שבגלל התסמינים הלא נעימים שנגרמים כתוצאה מכך, תינוקות יכולים לסרב לאכול, בגלל הסבל שצפוי לבוא עקב כך.