לאן הולכת תעשיית המוזיקה?

נראה שהיום קשה מאוד למכור אלבומים ובכלל נראה שהדור הצעיר שגדל לצד המחשב אינו מעוניין באלבומים מלאים ובטח שאינו מעוניין לשלם עבורם כאשר הם נמצאים להורדה חינם ברשת.

האם המדיה הדיגיטלית שמלאה באפליקציות והיסח דעת כמו גם אורח החיים המודרני הם הגורמים לכך שלרוב האנשים אין את הסבלנות להקשיב לאלבום שלם?ומה זה אומר על עתיד המוזיקה בארץ ובעולם?

חברות התקליטים נמצאות בבעיה גדולה,פעם הן היו אלה שהובילו את תעשיית המוזיקה וקבעו מי יקבל את הסיכוי ומי לא וכיום הן בעיקר מסתכלות על העתיד בחרדה ונאבקות לשרוד.

אין לרחם על אותן חברות בארץ ובחו"ל שניצלו את כוחן הרב אז והחתימו את מיטב הכישרונות לרוב במחירי ניצול (לפחות בהתחלה) אך האם נפילתן של חברות התקליטים כיום תועיל לשוק המוזיקה בארץ או בחו"ל?

בכלל היום שלא כמו בעבר עניין ההקלטה וההפקה נהיה יותר פשוט וזול אודות לפיתוחים טכנולוגים ושימוש רחב יותר במחשב באולפן ההקלטות ורבים בארץ ובחו"ל התחילו לצאת לדרך עצמאית כאשר הם משתמשים בחברות התקליטים רק להפצה,והיו אף כאלה שהגדילו לעשות ואף פתחו חברת תקליטים משלהם,דבר שפעם לא היה מתקבל על הדעת.

ישנם רבים שבכלל לא מנסים לפנות למדיה הידועה של הרדיו אלא בעיקר מנסים לשווק את עצמם ברשת האינטרנט (בעזרת אתר מייספייס וכדומה).

השאלה הנשאלת היא האם אותו "ריבוי יוצרים" ו"שוק פרוץ וחופשי" הוא טוב או רע?

האם החשיפה למגוון כ"כ רחב אינה בעצם מבלבלת את הצופה ה"צרכן"?

ומרוב חשיפה עודפת כבר אין לו את הסבלנות לשבת ובאמת להקשיב לאלבום שלם?

(או כמו שפעם קראו לזה תקליט).

מצד שני ככל שהתחרות גדולה הצרכן מרוויח יותר המחירים יורדים ומיטב המוזיקאים והיוצרים מתחרים על ליבו.

עניין שהשתנה עם החלשות כוחן של חברות התקליטים הוא "הסגנון השולט" בתקופה.

פעם בלט יותר בארץ ובחו"ל סגנון מסויים ששלט כמעט בצורה אבסולוטית בתקופה מסוימת עד שהוחלף באחר כאשר חברות התקליטים הן הדוחפות והמניעות וגם אלו שדואגות "לטאטא" את הסגנון ה"ישן" ולקדם את "החדש".

האם אותו ריבוי טבעי בשוק המוזיקה הוא בריא או לא?והאם יש באמת מקום לכולם?

נחיה ונראה.