מאת יעל עופר

מה הקשר בין קליעת סלים לצעדי ריקוד תימני ולאוכל טוב? התשובה חבויה בסוכה של כרמלה משה – חלל אירוח חמים המשופע בפינות ישיבה עמוסות כריות ושטיחים צבעוניים. ברקע מתנגנת מוזיקה אתנית וריח של קפה עם חוואייג' אמיתי מעורר אותנו.

"הכל התחיל כשלמדתי לרקוד ריקודי בטן ומצאתי את עצמי רוקדת את סבתא שלי", מספרת משה. "זיהיתי את תנועות טחינת הקמח, לישת הבצק ואפיית הפיתות בשיטות שמכינה סבתי שעלתה ארצה בגיל מבוגר והמשיכה באורח החיים שהיה מוכר לה. גם היום, בגיל 90, גופה עדיין גמיש. זה היה המפגש שלי עם עצמי. מאז אני רוקדת וקולעת סלים".

מסתבר שלכל תנועת ריקוד יש משמעות עמוקה הקשורה לאורח החיים ולשלבי הכנת האוכל המסורתי שדרש כוחות פיזיים ותעצומות נפש. בכל תנועה בטחינת החיטה והפרדת המוץ משחררים נשימה מהירה, לישת הבצק היומיומית המאומצת מתבצעת בסנכרון עם נשימות עמוקות וגם לישת העוגיות שמכינה אמה נעשות בתנועות פרישה וגלגול שהועתקו לתנועות בריקוד התימני המסורתי.

גם לכלים הקלועים משמעות וסיבה פונקציונלית. כך, המחבזה ("חובייזה"=לחם) – כלי דמוי כיפה מצדו האחד, מצופה בבד, שעליו מעצבים את עיגול הבצק המרודד לפיתה עגולה ומושלמת ובבסיסו ידית קלועה מסנסני תמר.

לאחרונה התחילה כרמלה להגיש לקבוצות מתכונים מעוררי תאבון וארוחות מהמטבח התימני לאחר הסדנה או ההרצאה או כארוחה בפני עצמה. היא בוצעת את הג'חנון הלוהט המוגש בטס שטוח בתנוחת כריעה שנראית כה טבעית. סלט ירקות טרי ומטבלים ירוקים מעשבי התיבול הצומחים בגינה מלווים את הקובנה היוצאת מהתנור. עוד מוגשים: גבינה שמזכירה בטעמה לבנה מעודנת וגבינה קשה בקוביות מושרות בשמן זית גלילי, וברוח הניצול המקסימלי של כל חלקי עץ התמר, מקנחים בחטיף תמרים עשיר.

בחנות הצמודה אפשר לקנות תבלינים כמו חוואייג' למרק או לקפה, סחוג, ומפרי יצירותיהן של אחיותיה. אפשר לבוא לקחת קובנה ארוזה קפואה ולאפות אותה ממש לקראת הארוחה או פיתות מהטאבון.

הסוכה של כרמלה 8669152–052 כרמלה,  5869706–052 איתן 04-9969706,

www.suca.co.il.